שבת, י"א טבת התשפ"ה

הַמַּעֲשֶׂה מֵהַשְּׁנֵי מַצֵּבוֹת


אָמַר הַמַּעְתִּיק:


שֶׁמַּעֲשֶׂה כָּךְ הָיָה שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל בְּטֶעפְּלִיק וְהָיָה בְּעֶזְרַת בֵּית הַכְּנֶסֶת (פָּאלִישׁ) וְרָאָה מַצֵּבוֹת מֻנָּחִים, וּשְׁתֵּי מַצֵּבוֹת וּרְשִׁימַת אוֹתִיּוֹתֵיהֶם זֶה עַל זֶה. וְאָמַר אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה אֵין לָהֶם בּוּשָׁה. וְנִתְוַדַּע שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁתֵּי מַצֵּבוֹת הָיוּ אֶחָד בִּשְׁבִיל אִישׁ וְאֶחָד בִּשְׁבִיל אִשָּׁה שֶׁהָיוּ נֶחֱשָׁדִים עוֹד זֶה עַל זֶה בְּחַיֵּיהֶם] שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִפִּי ר' מֹשֶׁה דַּיָּן וּמוֹרֶה צֶדֶק דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ טֶעפְּלִיק שֶׁבְּעֵינָיו רָאָה וּבְאָזְנָיו שָׁמַע זֹאת: