שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּפִי הַנַּ"ל נִרְאֶה מְבֹאָר, שֶׁהוּא הַהֶכְרֵחַ עַל פִּי הַתּוֹרָה לְהַסְפִּיד וּלְקוֹנֵן עַל נֶפֶשׁ הַנִּפְטָר (שֶׁזֶּה עִנְיַן אֲבֵדָה כַּמּוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּמָקוֹם אַחֵר), וְשֶׁזֶּה מַה שֶּׁמְּבֹאָר מִדִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וּמוֹצְאִים אֶת הֶאָרָתוֹ בְּיוֹרְשָׁיו (וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּזַרְעוֹ), וְשֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְהַאֲרִיךְ בִּבְכִי וְהֶסְפֵּד יוֹתֵר מֵהַזְּמַן שֶׁקָּצְבוּ לָזֶה (שִׁבְעָה לִבְכִי וְכוּ') שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה מִדַּת הַדִּין וְהָאֲבֵלוּת חַס וְשָׁלוֹם (וְכַנַּ"ל בְּאוֹת ז' עַיֵּן שָׁם), וְשֶׁיֵּשׁ לְהָאָבֵל לְקַבֵּל אֶת הַנִּחוּמִים שֶׁמְּנַחֲמִים אוֹתוֹ. וּכְעִנְיַן הַחִיּוּב בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל לְהַפְטִיר אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב ז' דְּנֶחָמָתָא.