שבת, י"א טבת התשפ"ה

דִּבֵּר פַּעַם אַחַת מֵהַחַבְרַיָּא הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם זַצַ"ל וְאָמַר, שֶׁכְּפִי תַּבְעֵרַת הַלְּבָבוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם אִם הָיָה לָהֶם גַּם הַשִּׂיחוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁלָּנוּ הָיָה נִתְבַּטֵּל אֶצְלָם כֹּחַ הַבְּחִירָה. אֲבָל עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁאַחַר כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַבְּחִירָה גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִי עוֹד שִׂיחָה כָּזוֹ שֶׁגַּם עַכְשָׁו הָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת הַבְּחִירָה, אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת יִהְיֶה בַּעֲבוֹדַתְכֶם בְּלֹא זֶה: