אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר לוֹ: זֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה 'הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ (מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה) לְבַטָּלָה (לִזְכּוֹת לְהַבִּטּוּל הַנַּ"ל), הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ' שֶׁנִּתְהַוָּה וְנַעֲשָׂה מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ. וּמֵעֹצֶם מְתִיקוּת הַרְגָּשַׁת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בִּדְבָרָיו הַנְּעִימִים הָאֵלֶּה נִתְבַּטֵּל מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ(יב), וַיִּזְעַק בְּקוֹלוֹ וַיֹּאמֶר אֲהָהּ! (גִּיוַואלְד) אָרוּצָה נָא בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְאֶצְעַק אֲהָהּ! מַה הֵם חוֹשְׁבִים לְנַפְשָׁם!. וּמִגֹּדֶל תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ עַד שֶׁמַּמָּשׁ יָצָא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי רָצָה בֶּאֱמֶת לָרוּץ וְלִצְעֹק כַּנַּ"ל. וּמִיָּד חָטַף אוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּבִגְדוֹ וְעָנָה וְאָמַר לוֹ עֲמֹד! כִּי לֹא תִּפְעַל כְּלָל (שְׁטֵיא! דִּי וֶועסְט נִישְׁט פּוֹעְלִין):
