עַד כֹּה עֲזָרַנִי ה' לְדַבֵּר וּלְרַמֵּז וּלְבָאֵר קְצָת בַּמֶּה שֶׁרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי מִדִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְהֵן אָמְנָם שֶׁהַלְּוַאי שֶׁאָבִין וְאֵדַע עַל כָּל פָּנִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שָׁנָה לְאַחַר הַתְּחִיָּה דִּבּוּר אֶחָד מִדְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים כְּפִי שֶׁיָּדַע אוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר זַ"ל עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעַצְמוֹ הִזְהִיר לְכַמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ (כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ק"ה וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁאָמַר לְאֶחָד בְּפֵרוּשׁ שֶׁאִם יִזְכֶּה לְכַוֵּן אֶל תֹּכֶן כַּוָּנָתוֹ בְּתוֹרָתוֹ מַה טּוֹב עַיֵּן שָׁם), מִזֶּה מוּבָן שֶׁהָיָה לוֹ גַּם כַּמָּה כַּוָּנוֹת בִּדְבָרָיו הַנּוֹרָאִים שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נוּכַל לֵידַע וּלְהָבִין בָּהֶם קְצָת. כֵּן נִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב אָמֵן:
