שבת, י"א טבת התשפ"ה

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת, וְכֻלָּם הֵם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וְאָדָם וְגַם בְּעֵת הַחִפּוּשׂ אַחַר הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, צְרִיכִים לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן וּמִלְּהִשְׁתַּקֵּעַ בְּשֵׁנָה כַּמּוּבָן כָּל זֶה בִּדְבָרָיו בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל צַדִּיק לְפִי בְּחִינָתוֹ כֵּן הוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, וְדָוִד (שֶׁחַי שִׁבְעִים שָׁנָה) שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא מָשִׁיחַ (שֶׁהוּא יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל מְצִיאָתָהּ כַּמּוּבָא שָׁם בַּהַקְדָּמָה שֶׁל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת) עַל כֵּן הוּא אֲשֶׁר זָכָה לִמְצֹא אֶת מְקוֹם הַר בֵּית ה' דַּוְקָא עַל יְדֵי נִדּוּד הַשֵּׁנָה, בִּבְחִינַת "נִשְׁבַּע" וְכוּ'(קל) "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'" וְכוּ', וְגַם צִוָּה וְהִזְהִיר אֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁיִּבְנֶה וִיתַקֵּן אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל כֵּן דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת שֶׁאָז הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל מְצִיאָתָהּ, אָז דַּיְקָא נִתְגַּבֵּר עָלָיו הַשָּׂטָן "זֶה לְעֻמַּת זֶה", עַד שֶׁנָּשָׂא אָז דַּיְקָא אֶת בַּת פַּרְעֹה שֶׁזֶּה גָּרַם חֻרְבַּן הַבַּיִת (כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה פֶּרֶק י"ב, ד) עַל פָּסוּק "כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי" וְכוּ'). (אָמַר הַמַּעְתִּיק: וְעַל כֵּן כְּשֶׁנָּשָׂא אֶת בַּת פַּרְעֹה הָיָה יָשֵׁן שְׁלֹמֹה עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (שָׁם). כִּי אָז הִתְגַּבֵּר הַשָּׂטָן לְהַכְשִׁילוֹ בְּשֵׁנָה דַּיְקָא). וְעַל כֵּן גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁהָלַךְ אַחַר זִוּוּגוֹ – "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" הַזֶּה, וְאָז אָמַר "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" (בְּרֵאשִׁית כ"ח). וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּכֵּל עַל חֻרְבָּנוֹ וַיֹּאמֶר, "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים", (וְעַיֵּן בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק ס"ט) שֶׁתֵּבוֹת אֵלּוּ מְרַמְּזִים עַל הַבַּיִת שֶׁיִּבָּנֶה לֶעָתִיד) שֶׁשָּׁם יִמָּצֵא בִּשְׁלֵמוּת וְעָלָיו נֶאֱמַר: "מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" שֶׁלֹּא יֵחָרֵב עוֹד לְעוֹלָם.