כִּי הוּא הָרַב וְהַתַּלְמִיד שֶׁהִבִּיטוּ וְהִסְתַּכְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד הֵנָּה, וְעַל יָדָם יִהְיֶה נִפְעָל וְנִגְמָר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁגַּם אִם לֹא הָיָה אוֹכֵל הָאָדָם אֶת עֵץ הַדַּעַת לֹא הָיָה תִּקּוּן עוֹלָמוֹת כָּזֶה. וְעַל כֵּן יִתְהַפֵּךְ עַל יְדֵי זֶה חֶטְאוֹ לִזְכוּת, וִיקֻיַּם: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד" וְזֶה אֲשֶׁר גַּם "תְּרַחֵם" מְכֻוָּן לַמִּסְפָּר הַנַּ"ל (648).
כִּי נִ'חַ'ם ה' צִיּוֹן' נִ'חַ'ם כָּל חָ'רְב'וֹתֶיהָ וַיָּשֶׂ'ם מִ'דְבָּרָהּ כְּעֵדֶן', וְעַרְבָ'תָה כְּגַן' ה' שָׂשׂוֹן' וְ'שִׂ'מְ'חָ'ה יִמָּצֵא בָּהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה:
