שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְכֵן הֵבַנְתִּי גַּם מֵאָבִי זַ"ל, שֶׁעִקַּר הַכָּרָתוֹ בִּגְדֻלַּת וְרוֹמְמוּת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וִידִיעוֹתָיו שֶׁזָּכָה עַל יָדוֹ לֵידַע מִגְּדֻלַּת וְרוֹמְמוּת רַבֵּנוּ זַ"ל, הָיְתָה גַּם כֵּן בְּרֹב שְׁקִידָתוֹ עַל דַּלְתֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וּנְסִיעוֹתָיו הַתְּמִידִיּוֹת שְׁנֵי פְּעָמִים בְּכָל חֹדֶשׁ שַׁבָּת אֶחָד בְּבֵיתוֹ בְּטוּלְטְשִׁין, וְשַׁבָּת אֶחָד בְּבֵית מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עִם קְצָת יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְכֵן לְאַחֲרָיו. וְחוּץ נְסִיעוֹתָיו אֲשֶׁר נָסַע אִתּוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ, וְהַנְּסִיעָה נִתְאָרְכָה כָּל פַּעַם הֵן בַּקַּיִץ וְהֵן בַּחֹרֶף: