שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

ר' מֶענְדִּיל מִלַּאדִיזֶען הַנַּ"ל, הָיָה בְּתוֹלַדְתּוֹ וּמִנְּעוּרָיו מִצַּד הַמִּתְנַגְּדִים. וְנִתְקָרֵב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל יְדֵי רַבִּי יִצְחָק חַזָּן מִבְּרַסְלֶב, שֶׁנִּתְוַעֵד אִתּוֹ בִּכְפָר בִּמְקוֹם לִמּוּדוֹ עִם נְעָרִים אֲשֶׁר נִשְׂכַּר לָהֶם לְצָרְכֵי פַּרְנָסָתוֹ. וְרַבִּי יִצְחָק הָיָה דַּרְכּוֹ לוֹמַר דִּבְרֵי צַחוּת (וֶוערְטְלִיךְ) בְּכָל עֵת. וּבְהִתְוַדְּעוֹ עִם ר' מֶענְדִּיל הַנַּ"ל וְאָמַר אֵיזֶה דִּבְרֵי צַחוּת, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ ר' יִצְחָק, אַתָּה חָכָם, אֲבָל בִּבְרַסְלֶב נִמְצָא אִישׁ חָכָם יוֹתֵר מִמְּךָ. וְשָׁאַל אוֹתוֹ מִי הוּא וְהֵשִׁיב לוֹ, רַבִּי נָתָן. וְנִכְנַס זֶה הַדִּבּוּר בְּאָזְנֵי ר' מֶענְדִּיל יַעַן אֲשֶׁר רָאָה וְהֵבִין בְּזֶה הָאִישׁ ר' יִצְחָק שֶׁגַּם הוּא אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן. וְהִתְחִיל לִכְסֹף לִנְסֹעַ לִבְרַסְלֶב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. אֲבָל לֹא הָיָה יָכוֹל לִנְסֹעַ בְּאֶמְצַע הַזְּמַן שֶׁנִּשְׂכַּר בּוֹ לִלְמֹד עִם הַנְּעָרִים הַנַּ"ל, וְזֶה הָיָה בַּחֹרֶף, אֲשֶׁר הֻכְרַח לְהַמְתִּין עַד קֹדֶם פֶּסַח שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ לְטָאלְטְשִׁין. וּבְחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח נִתְוַעֵד אִתּוֹ בַּשּׁוּק ר' מֵאִיר יְהוּדָה (שֶׁיָּשַׁב אָז בְּטָאלְטְשִׁין), בְּעֵת שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל יָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח. וְנִתְעוֹרֵר עוֹד הַפַּעַם עַל יְדֵי ר' מֵאִיר יְהוּדָה הַנַּ"ל, עַד שֶׁשָּׂכַר אִתּוֹ בְּיַחַד אֶת הָעֲגָלָה. וּבָא לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וְסִפֵּר לְפָנָיו אֶת כָּל לְבָבוֹ בִּדְבַר מְבוּכוֹתָיו מִסִּפְרֵי הַחֲקִירוֹת אֲשֶׁר נִטְעָה וְנִתְעָה בָּהֶם קֹדֶם הִתְקָרְבוּתוֹ. וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל יָדַע מַה לַּהֲשִׁיבוֹ, עַד שֶׁנֶהְפַּךְ לְאִישׁ כָּשֵׁר בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, וְכַאֲשֶׁר נְסַפֵּר לְקַמָּן (כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל):