שבת, י"א טבת התשפ"ה

וּלְדַעְתִּי יֵשׁ הֶכְרֵחַ גָּדוֹל לְהוֹדִיעַ כָּל זֶה, כִּי מִי יוֹדֵע כַּמָּה יִתְאָרְכוּ עוֹד חַס וְשָׁלוֹם יְמֵי הַגָּלוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ (בִּלְשׁוֹן זַשׁרְגָאן) [אִידִישׁ מְדֻבֶּרֶת] מַיְין פַיֶיערְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאִין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ], מֻכְרָח בְּכָל זֹאת לְכָל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהַמְצִיא לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא בְּכָל יְמֵי חַיָּיו. כִּי כְּפִי עֶצֶם פֵּרוּשׁ טְלוּאִין בִּלְשׁוֹנֵנוּ, יֵשׁ בָּזֶה לְצַדֵּד בְּפֵרוּשִׁים שׁוֹנִים, כִּי גַּם אִם לֹא נִשְׁאַר מֵהַתַּבְעֵרָה וְהַמּוֹקְדָה, רַק נִיצוֹצוֹת קְטַנּוֹת וּמֻעָטוֹת נִקְרָא זֹאת בִּלְשׁוֹנֵנוּ בְּשֵׁם טְלוּאִין.