חמישי, כ' אדר התשפ"ה

מַה שֶּׁצִּוָּה לַאֲחִי זְקֵנִי הָר' רְאוּבֵן יוֹסֵף הַנַּ"ל שֶׁכָּל הוֹרָאָה שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי הָרַב דְּעִירוֹ יֹאמַר תָּמִיד בְּהִפּוּךְ, וְכֵן הָיָה מְקַיֵּם אֲחִי זְקֵנִי הָר' רְאוּבֵן יוֹסֵף הַנַּ"ל, שֶׁגַּם אִם הוּא לֹא זָכַר בְּעַצְמוֹ אֶת פְּסַק הַהוֹרָאָה, אֲבָל מֵעֹצֶם רְאוֹתוֹ תָּמִיד עַיִן בְּעַיִן אֲמִתַּת דִּבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל הָיָה אוֹמֵר תָּמִיד לְהִפּוּךְ מִדִּבְרֵי הָרַב הַנַּ"ל. וְכַאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת סִפְרֵי הַפּוֹסְקִים לְעַיֵּן כְּדִבְרֵי מִי הַפְּסָק הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהָאֱמֶת כִּדְבָרָיו. עַד שֶׁבָּרַח הָרַב הַהוּא מִן הָעִיר עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גְּדוֹלָה: שָׁמַעְתִּי כָּל זֶה מִפִּי אָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ וּמִשְּׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת מִפִּיו בְּעַצְמוֹ: