שבת, י"א טבת התשפ"ה

מַה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי לְעֵיל שֶׁעַל כָּל פָּנִים יָקוּם כָּל אָדָם שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר (וּבַקַּיִץ עַל כָּל פָּנִים בַּהַשְׁכָּמָה בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת), שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל בְּשֵׁם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁזֶּה מַה שֶּׁנִּזְכָּר בְּפֶרֶק שִׁירָה שִׁבְעָה קוֹלוֹת מֵהַתַּרְנְגוֹל, אֲשֶׁר הִמְצִיא בְּטִבְעוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מֵהַשֵּׁנָה. וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרְרֵם בַּחֲצוֹת לַיְלָה עוֹד יִכְפֹּל וִישַׁלֵּשׁ וְכוּ' לְעוֹרֵר בְּכָל שָׁעָה עַד הַבֹּקֶר. שֶׁאִם לֹא יִתְעוֹרֵר הָאָדָם בַּחֲצוֹת יָקוּם עַל כָּל פָּנִים אַחַר כָּךְ בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַקְדִּים. כִּי אִם לֹא נִתְעוֹרֵר לָקוּם גַּם בַּשָּׁעָה הַשֵּׁנִית שֶׁאַחַר חֲצוֹת, יָקוּם עַל כָּל פָּנִים בְּשָׁעָה שְׁלִישִׁית וְכֵן לְהַלָּן. וְזֶה הַכְּלָל נִמְצָא לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל גַּם מִשְּׁאָר עֻבְדּוֹת, כַּאֲשֶׁר נְסַפֵּר וּנְבָאֵר בָּזֶה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָּן: