שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים - מח

וּמִדֵּי עָסְקִי לִכְתֹּב וּלְהוֹדִיעַ לְדוֹרוֹת חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלוֹת אָבִי זַ"ל, הִנְנִי לְהוֹדִיעַ מַה שֶּׁזָּכָה פַּעַם אַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח (שֶׁנִּקְרָא שַׁבַּת שִׁירָה) שֶׁנִּתְחַבֵּר אָז עִם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בִּנְסִיעָתוֹ לְלִיפִּיוֶועץ, וְלֵילֵךְ אִתּוֹ שָׁם עַל שִׂמְחַת בֵּן זָכָר בְּבֵית אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ הֶכֵּרוּת עִם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. אֲבָל נִמְצָא אָז בְּזֹאת הַבַּיִת חַזָּן אֶחָד אֲשֶׁר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בִּקֵּשׁ מִזֶּה הַחַזָּן לְנַגֵּן לִכְבוֹד שִׂמְחַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, וְזֶה הַחַזָּן הָיָה מִצַּד הַמִּתְנַגְּדִים, וּכְדֵי לְהַכְעִיס לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן לְנַגֵּן. וְעָנָה וְאָמַר מוֹהֲרַנַ"ת לְאָבִי זַ"ל נַגֵּן אַתָּה (זִינְג דִּיא). וְהִתְחִיל אָבִי זַ"ל לְנַגֵּן וּלְשׁוֹרֵר אֶת הַשִּׁירָה בִּנְעִימָה נִפְלָאָה לְכָל אֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ. וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל, הֲלֹא יֵשׁ בִּיכָלְתְּךָ לְנַגֵּן. וְהַחַזָּן הַנַּ"ל נִתְבַּיֵּשׁ אַחַר כָּךְ לִפְנֵי כָּל הָעוֹמְדִים שָׁם. וְהָרַב זַ"ל מִטְּשֶׁעהְרִין אָמַר פַּעַם אַחַת שֶׁשָּׁמַע מֵאֲנָשִׁים הַבְּקִיאִים בְּאָבִי בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ, שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה לוֹ כְּלָל בִּתְחִלַּת יָמָיו קוֹל נְגִינָה נִפְלָאָה כָּזֶה. וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְחִיל לְנַגֵּן לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בִּסְעֻדַּת שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְכַדּוֹמֶה. וְלִפְנֵי הָעַמּוּד נִתְיָרֵא מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לְהַעֲמִידוֹ יַעַן אֲשֶׁר יָדַע שֶׁבְּרֹב תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ וְהֶרְגֵּשׁוֹ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וּבְתוֹסְפוֹת אֵימְתָא דְּצִבּוּרָא יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִזּוֹק חַס וְשָׁלוֹם בְּהָרֵאָה (כְּמוֹ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִפְעָמִים בֵּין הַחַזָּנִים). וְאַף עַל פִּי כֵן אַחַר פְּטִירַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל נִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהִתְעוֹרְרוּת הַצִּבּוּר מִתְּפִלָּתוֹ קָשֶׁה וְכָבֵד לְבָאֵר בִּכְתָב. וְהַגְּבִיר רַבִּי אַבָּא זַ"ל מִטְּשֶׁעהְרִין הוֹכִיחַ פַּעַם אַחַת לַחֲתָנוֹ אַבְרָהָם יֵיבִין אֲשֶׁר לֹא נָסַע לְאוּמֶין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר לוֹ שֶׁאִם לֹא הָיִינוּ זוֹכִים בְּאוּמֶין רַק לִשְׁמֹעַ תְּפִלַּת רַבִּי נַחְמָן שֶׁבְּמוּסַף רֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם כֵּן כְּדַאי לִנְסֹעַ. וְכָל אַנְשֵׁי אוּמֶין, אֲפִלּוּ הַמִּתְנַגְּדִים, הָיוּ נִבְהָלִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים בְּשָׁמְעָם אֶת נְגִינָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ.