שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים בַּעֲלֵי מוֹפֵת, סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד הָיָה חָכָם וְאֶחָד הָיָה שׁוֹטֶה. וְעָשָׂה אֶת הַשּׁוֹטֶה מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת, וְהֶחָכָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת רַק יָשַׁב אֵצֶל הַמֶּלֶךְ תָּמִיד.
וְהָיָה קָשֶׁה לְהָעוֹלָם מְאֹד שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ חָכָם יֵשׁ לוֹ כָּל הִתְמַנּוּת וְהַכֹּל בָּאִין וְנִכְנָסִין אֶצְלוֹ לְהַכְנִיס אוֹ לְהוֹצִיא מִן הָאוֹצָרוֹת. וְזֶה הֶחָכָם אֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל.
וְהֵשִׁיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְכִי זֶה הוּא מַעְלָה מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וְחוֹלְקָם לְהָעוֹלָם כִּי זֶה הֶחָכָם יוֹשֵׁב אֶצְלִי וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וּבָא עַל עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָבוֹא עֲלֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָעֵצוֹת אֲנִי כּוֹבֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁלֹּא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַמְּדִינוֹת נִמְשָׁכִים וּבָאִין כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי.
אֲבָל זֶה הַמְמֻנֶּה לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וּמְחַלְּקָם לְהָעוֹלָם. עַל־כֵּן בְּוַדַּאי גָּדְלָה וְשָׂגְבָה מְאֹד מַעֲלַת הֶחָכָם עַל הַמְמֻנֶּה אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת. כִּי מִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הָאוֹצָרוֹת הַנַּ"ל:
