לֵדָתוֹ הָיְתָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ מֶזְ’בּוּז’, וְנִכְנַס לִבְרִית מִילָה בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל. וְכָל שְׁנוֹתָיו הָיוּ כְּפִי הַנִּשְׁמָע בְּעֶרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה פָּחוֹת מְעַט. כִּי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יוֹם רְבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת ח"י תִּשְׁרֵי תקע"א בְּאוּמֶין הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קצא, קצז, ריז). וְאַחַר־כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנוֹתָיו לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וָחֵצִי וּכְפִי הַנִּרְאֶה כָּךְ הָאֱמֶת. (יָדוּעַ כִּי בִּשְׁנַת תקל"ב הָיָה רֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִיסָן בְּשַׁבָּת וְזֶה הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הַדֵּעוֹת הַנַּ"ל):
