שבת, י"א טבת התשפ"ה

לְעִנְיַן הַמָּרָה-שְׁחוֹרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת הָאָדָם וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּמַכְנִיסִים סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בַּעֲבוּר שֶׁזֶּה הַדָּבָר עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְנִכְשַׁל בְּאֵיזֶה אִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם. סִפֶּר לִּי רַבֵּנוּ זַ"ל מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל:


שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כִּי נָפַל בִּלְבּוּל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁהָיָה מְעַשֵּׁן אֶת הַלּוּלְקֶע [מִקְטֶרֶת] אֵצֶל נֵר שֶׁל חֵלֶב. נִמְצָא שֶׁנִּכְשַׁל בְּאִסּוּר חֵלֶב, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. וְכָל מַה שֶּׁרָצָה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְגַּבֵּר וְלִדְחוֹת מַּחֲשָׁבָה זֹאת וּלְהַעֲבִירָהּ מִדַּעְתּוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי בִּלְבְּלוּ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּכְשַׁל בְּאִסּוּר כָּזֶה, בְּאִסּוּר חֵלֶב, עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל. עָמַד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְקָפַץ וְנִשְׁבַּע שֶׁיְּעַשֵּׁן לְעוֹלָם הַלּוּלְקֶע אֵצֶל נֵר שֶׁל חֵלֶב. כִּי אֵין בָּזֶה שׁוּם אִסּוּר כְּלָל (ראה שיורי ברכה יורה דעה סימן צ"ב סק"ט), רַק שֶׁרָצוּ לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ בְּמָרָה שְׁחוֹרוֹת, עַל כֵּן קָפַץ וְנִשְׁבַּע שֶׁדַּוְקָא יְעַשֵּׁן הַלּוּלְקֶע בְּנֵר שֶׁל חֵלֶב. וְכֵן הָיָ?ה כַּאֲשֶׁר מְסַפְּרִים הָעוֹלָם שֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל הָיָה מְעַשֵּׁן הַלּוּלְקֶע אֵצֶל נֵר שֶׁל חֵלֶב: