פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה יִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ וְכוּ’ הַיְנוּ מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְיִגְמֹר כְּחֶפְצוֹ וְכוּ’. עָנָה וְאָמַר, הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהוּא שׁוֹאֵל, גַּם אֶצְלִי בְּעַצְמִי קָשֶׁה עִנְיָן זֶה "עֶס אִיז מִיר אוֹיךְ קָשֶׁה". וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר אֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר! "אִיךְ הָאבּ נִיט אוֹיס גִיפִירְט [בִּתְמִיָּה] אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן" כַּמּוּבָא (לְקַמָּן שכב).
גַּם כְּשֶׁנָּסַע לְאוּמֶין וַאֲנִי נָסַעְתִּי עִמּוֹ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד כַּמּוּבָא לְעֵיל (סִימָן קפח). וּלְבָאֵר כָּל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים צְרִיכִין לְסַפֵּר הַרְבֵּה אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ כַּמָּה יְרִיעוֹת. וְהַכְּלָל בִּתְחִלָּה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה כְּשֶׁנִּתְקָרַבְנוּ אֵלָיו שֶׁיִּגְמֹר הַתִּקּוּן מִיָּד, וְכַמָּה דִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ מֵעֵין זֶה, אַךְ אַחַר־כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּבַעֲווֹנוֹת הַדּוֹר, וּמִגֹּדֶל הִתְגָּרוּת הַשָּׂטָן עַד שֶׁהִרְבָּה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עָלָיו, עַל־יְדֵי כָּל זֶה נִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִגְמֹר בְּחַיָּיו מַה שֶּׁרָצָה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר שֶׁגָּמַר וְיִגְמֹר כַּנַּ"ל, כִּי אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ זָכָה לְדֶרֶךְ כָּזֶה וְדִבֵּר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה שֶׁעַל זֶה לֹא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן "מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶין" [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ] בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן: