סִפְּרוּ לִי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵהַפָּסוּק: "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר" (משלי כ"ג). וְהִקְשָׁה: שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לִבְלִי לִמְכֹּר, אִם-כֵּן מִמִּי יִקְנֶה? וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר תְּחִלָּה אֱמֶת קְנֵה, לִקְנוֹת הָאֱמֶת. וְאַחַר-כָּךְ מַזְהִיר וְאַל תִּמְכֹּר - שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יִמְכֹּר, אִם-כֵּן מִמִּי יִקְנֶה? וְדִבֵּר הַרְבֵּה מִזֶּה, אַךְ לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ הָעִנְיָן:
