שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָסַע דֶּרֶךְ נִיקוֹלַאיֶיב וְחוּרְסַן לְאָדֶעס וְשָׁבַת בְּחַג שָׁבוּעוֹת בְּחוּרְסַאן, וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים ק"ז): "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה", וְעוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת. וְהָיוּ שָׁם אַנְשֵׁי הָרַב מִלָּאדִי. וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו תּוֹרוֹת הָרַב וְסָתַר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֲנָשָׁיו, וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁאֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁאָמַר.


וּבְלֵיל שָׁבוּעוֹת אַחַר שֶׁהָיָה נֵעוֹר כַּנָּהוּג הָלַךְ לַמִּקְוֶה עִם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו, וְסִפֵּר לִי זֶה הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ אָז לַמִּקְוֶה בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לַמִּקְוֶה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אִם שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת, וְהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל. וְנִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וְאָמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְלִי לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת כָּעֵת. אַחַר־כָּךְ אָמַר אֶפְשָׁר הוּא קוֹל הַקַּאפֶּלְיֶע [מַקְהֵלָה] שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ. וְהֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל קַאפֶּעלְיֶע וְלֹא שׁוּם קוֹל כְּלָל, וְתָמַהּ מְאֹד. וְהֵבִין הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת וּבְרָקִים שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה.


אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמִּקְוֶה אָמַר שֶׁנּוֹדַע לִי עַכְשָׁו בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בָּעִנְיָן הַנֶּאֱמָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר עג:) אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ’, וְעַכְשָׁו נוֹדַע לִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד יִרְאָה שֶׁהִיא גַּם־כֵּן עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִלּוּ מִיִּרְאָה עִלָּאָה הַנִּזְכָּר שָׁם. כִּי נוֹדַע לִי עַכְשָׁו יִרְאַת אֱלֹקוּת שֶׁהִיא יִרְאָה וָפַחַד גָּבוֹהַּ וְעָצוּם וּמְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מְאֹד: