דַּע שֶׁעַל־יְדֵי מִצְווֹת סֻכָּה כָּרָאוּי מֻתָּר לוֹ לַעֲסֹק בַּבִּנְיָן וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לְמָמוֹנוֹ כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת צ"ג): הָעוֹסֵק בַּבִּנְיָן מִתְמַסְכֵּן. וְטַעַם הַדָּבָר כִּי מָה עִנְיַן הָעֲנִיּוּת לְהַבּוֹנֶה, אַךְ טַעַם הַדָּבָר כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בִּנְיָן צָרִיךְ לִבְנוֹת בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ"ד): "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" וּבְוַדַּאי הַבּוֹנֶה בְּחָכְמָה לֹא יִתְמַסְכֵּן וְאַדְּרַבָּא יִתְעַשֵּׁר וְיִתְקַיֵּם בּוֹ בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ’ וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. אֲבָל מִי שֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא חָכְמָה מַעֲנִישִׁין אוֹתוֹ בַּעֲנִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּזֶּה חָכְמָתוֹ בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ט): "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה", מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְעַל־יְדֵי מִצְווֹת סֻכָּה הוּא בְּמַדְרֵגַת תּוֹרָה כַּנַּ"ל וְהַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר כָּל הַחָכְמוֹת בִּשְׁבִיל זֶה מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹת, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ חָכְמָה, וְסִימָן לַדָּבָר וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן עַל־יְדֵי מִצְווֹת סֻכָּה הֻתַּר לוֹ לִבְנוֹת לֵב רָאשֵׁי־תֵבוֹת ל’וֹ בָּ’יִת. לֵב זוֹ הַתּוֹרָה בֵּית מִבְּרֵאשִׁית, לָמֶד מִלְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כְּלַל הַתּוֹרָה וְכוּ’:
