שבת, י"א טבת התשפ"ה

אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים דִּבֵּר עִמּוֹ זַ"ל, וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר ("אִיךְ וִויל זַיין אֵיין עֶרְלִיכֶער יוּד"). וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "וִוילְסְטוּ אָבֶּער וֶועלְן"? [רוֹצֶה אַתָּה לִרְצוֹת]. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי דִּבּוּרִים אֵלּוּ הַמּוּעָטִים מַחֲזִיקִים הַרְבֵּה מְאֹד כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן לַמְעַיֵּן בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנִּפְלָאִים מְאֹד. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיְּמָם אָמֵן: