שלישי, ז' סיון התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים קוֹבְלִין לְפָנָיו עַל צָרַת נַפְשָׁם שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, וּפַעַם אַחַת עָנָה וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ עֵצוֹת שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים בְּוַדַּאי. אֲבָל גַּם הָעֵצוֹת בְּעַצְמָן קָשֶׁה לְקַיֵּם. (הלכות ערובי תחומין הלכה ה' אות כ"ה):