חמישי, כ"ג טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּר אַחַר הַכַּפָּרוֹת מַעֲשֶׂה.


שֶׁרָאָה שֶׁהָלַךְ בְּיַעַר אֶחָד, וְהַיַּעַר הָיָה גָּדוֹל בְּלִי קֵץ וָסוֹף וְרָצָה לָשׁוּב אֶל עֲקֵבוֹ, וּבָא אֵלָיו אֶחָד וְאָמַר לוֹ שֶׁבְּזֶה הַיַּעַר אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְסוֹפוֹ וְקִצּוֹ, כִּי הַיַּעַר הַזֶּה הִיא בְּלִי קֵץ וָסוֹף וְכָל הַכֵּלִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נַעֲשׂוּ מִזֶּה הַיַּעַר וְהֶרְאָה לוֹ דֶּרֶךְ אֵיךְ שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה הַיַּעַר.


אַחַר־כָּךְ בָּא לְנָהָר אֶחָד וְרָצָה לְהַגִּיעַ לְסוֹף הַנָּהָר, וּבָא אֵלָיו שׁוּב אֶחָד וְאָמַר לוֹ גַּם־כֵּן שֶׁבְּזֶה הַנָּהָר אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְסוֹפוֹ, כִּי זֶה הַנָּהָר אֵין לוֹ קָצֶה וָסוֹף, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם שׁוֹתִין מֵאֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל זֶה הַנָּהָר. וְהֶרְאָה לוֹ גַּם־כֵּן דֶּרֶךְ וְכוּ’.


אַחַר־כָּךְ בָּא אֶל רֵחַיִם אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל אוֹתוֹ הַנָּהָר. וּבָא אֵלָיו גַּם־כֵּן אֶחָד וְאָמַר לוֹ שֶׁזֹּאת הָרֵחַיִם טוֹחֶנֶת טְחִינָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.


וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וּבָא אֶל הַיַּעַר הַנַּ"ל וְרָאָה שָׁם נַפָּח אֶחָד שֶׁקּוֹרִין קָאוִויל, שֶׁיָּשַׁב שָׁם בַּיַּעַר וְעָשָׂה מְלַאכְתּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁזֶּה הַנַּפָּח עוֹשֶׂה כֵּלִים בִּשְׁבִיל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים מְאֹד.


(גַּם לֹא נִרְשַׁם בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי כִּי הַרְבֵּה נִשְׁכַּח כִּי לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ) וְאָמַר אָז שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִין מַעֲשֶׂה, וַאֲנִי רָאִיתִי מַעֲשֶׂה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהָבִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים: