שבת, י"א טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת קָבַל אֶחָד לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ עַל פַּרְנָסָה. וְהָאִישׁ הַהוּא הָיָה בַּעַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל רַחְמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו, כִּי הָיָה לוֹ בָּנוֹת לְהַשִּׂיאָן וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל. וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס נִפְלָא, שֶׁבָּא אָדוֹן אֶל אַכְסַנְיָא הַהִיא וְאִבֵּד שָׁם כִּיס רֶענְדְלִיךְ (שֵׁם מַטְבֵּעַ), וּמְצָאוֹ הָאִישׁ הַהוּא. בְּתוֹךְ כָּךְ הִרְגִּישׁ הָאָדוֹן, שֶּׁנֶּאֱבַד לוֹ הַכִּיס עִם הָרֶענְדְלִיךְ, וְהִתְחִיל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְחַפֵּשׂ, וְהָיָה יָכוֹל לָבֹא לִידֵי עֲלִילָה וּמִשְׁפָּט מֵהָאָדוֹן. וְהוֹדָהּ הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁהוּא מָצָא אֶת הַכִּיס עִם הָרֶענְדְלִיךְ, וְהֶחֱזִיר לְהָאָדוֹן. וְהִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֵס נִפְלָא בְּתוֹךְ נֵס, וּבְתוֹךְ-כָּךְ חָזַר הָאָדוֹן וְאִבֵּד אֶת הַכִּיס, וְחָזַר וּמְצָאוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל, וְאָז אָמַר הָאָדוֹן, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ חוֹשֵׁד אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל, כִּי הוּא אִישׁ נֶאֱמָן, שֶׁכְּבָר הֶחֱזִיר לוֹ פַּעַם אַחַת. וְנִפְטַר מִמֶּנּוּ הָאִישׁ הַנַּ"ל, וְהָאָדוֹן חָזַר לְבֵיתוֹ רֵיקָם. וְהָאִישׁ הַנַּ"ל הִשִּׁיא בְּנוֹתָיו וְנִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת.


(אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה יָכוֹל אָדָם לְהָבִין, אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד-חָכָם צַעֲרוֹ, וְכַמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים כְּשֶׁמְּעוֹרְרִין רַחֲמֵיהֶם עַל הָאָדָם, שֶׁבָּזֶה לְבַד יוּכַל הָאָדָם לְהִוָּשַׁע יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה):