שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר, שֶׁעַל כָּל דִּבְרֵי הָאָלֶף-בֵּית שֶׁלּוֹ (ספר המידות) יֵשׁ מֵהֵיכָא תֵּיתֵי (רְצוֹנוֹ לוֹמַר מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִלְמַד הַדָּבָר מֵאֵיזֶה פָּסוּק אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְכַיּוֹצֵא), וּמַאי טַעְמָא. רַק עַל דָּבָר אֶחָד מֵהָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ אָמַר: מֵהֵיכָא תֵּיתֵי יוֹדֵעַ אֲנִי, וּמַאי טַעְמָא אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: בָּזֶה מוּבָן מַה שֶּׁהִפְלִיג כָּל-כָּךְ בְּשֶׁבַח הָא"ב הַשֵּׁנִי הֶחָדָשׁ כַּמְבֹאָר בַּהַקְדָּמָה, הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ הָעִקָּר עַל הַמַּאי טַעְמָא, הַיְנוּ פְּנִימִיּוּת הַהַשָּׂגָה שֶׁהָיָה לוֹ זַ"ל בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן הַמְבֹאָר שָׁם. אֲבָל מֵהֵיכָא תֵּיתֵי יָכוֹל לִמְצֹא גַּם עַל כַּמָּה דְּבָרִים הַמְבֹאָרִים בְּהָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ, אֵיךְ מְרֻמָּזִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וּכְבָר מָצְאוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַרְבֵּה מֵהֶם, וְאֵיזֶה מַאֲמָרִים מֵהֶם מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל לְהֶדְיָא):
