שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּשֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי תּוֹרָה אַחֶרֶת, אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ נִשְׁתַּנָּה גַּם-כֵּן הַתּוֹרָה לְמַעְלָה. כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי גַּם-כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁחָזַרְתִּי אָמַרְתִּי גַּם-כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת. וְעִקַּר הַשָּׂגָתוֹ הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד הִתְחִיל אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַתָּה בְּהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר קֹדֶם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְכָל הַסֵּפֶר רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוּא מֵהַתּוֹרָה שֶׁאַחַר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. רַק מְעַט דִּמְעַט מֵהַקֹדֶם, שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה דַּפִּין אוֹ פָּחוֹת, וְהֵם בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר: