עִקַּר הַתִּקְוָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ. כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַתָּה עִם הַמַּאֲמָר שֶׁגִּלָּה עַל פָּסוּק "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב'), שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ' (לקוטי מוהר"ן תנינא ס"א). וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב כְּלָל, רַק מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי אֲנִי מִדְּבָרָיו הוּא, שֶׁאָמַר זֹאת לְעִנְיַן זֶה שֶׁהוּא עוֹסֵק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל-כָּךְ לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְהַמַּחֲלוֹקוֹת וְהַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין מְאֹד מְאֹד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, וְרַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל-יְדֵי זֶה וְכוּ'. וּלְעִנְיָן זֶה אָמַר, שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ", הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרֵנוּ לְדַלֵּג עַל הַכֹּל, וְסוֹף-כָּל-סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, וְכֻלָּנוּ נָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, כִּי כָּל הַזְּמַן יִתְבַּטֵּל, וְיֻכְלַל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם יִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכוּ'. (הלכות מילה והלכות עבדים, הלכה ד' אות י"ז, עיין שם):
