שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר: הַצַּדִּיקִים, אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁל עַכְשָׁו, הֵם יְקָרִים גַּם-כֵּן מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִלְמָלֵא לֹא הָיָה בָּהֶם רַק מַה שֶּׁמְּרַחֲקִים מִמִּנְהֲגֵי הַקַּלֵּי עוֹלָם, הַהוֹלְכִים וּמַנְהִיגִים עַצְמָם דַּיְקָא בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם, וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת, וְכַוָּנָתָם דַּיְקָא לְהִדַּמּוֹת עַצְמָם בְּמַהֲלָכָן וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּבְמִנְהֲגֵיהֶם כְּמִנְהֲגֵי הָעַכּוּ"ם, כַּאֲשֶׁר נִתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וְאִם לֹא הָיוּ פּוֹעֲלִים הַצַּדִּיקִים כִּי-אִם מַה שֶּׁמְּרַחֲקִין מֵהֶם גַּם-כֵּן דַּיָּם. כִּי כָּל מַנְהִיג וּמַנְהִיג אֵיךְ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ, עַל-כָּל-פָּנִים הוּא רָחוֹק מִדַּרְכֵיהֶם, וְכֵן הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם. כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּדַקְדְּקִין לִבְלִי לְהַנִּיחַ שֵׂעָר אֲחוֹרֵי פֵּאוֹת הָרֹאשׁ, מִמֵּילָא אֵינָם מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית שֶׁקּוֹרִין "בַּיי הָאר", וּמִמֵּילָא הֵם רְחוֹקִין מִמִּנְהֲגֵי הָעַכּוּ"ם וּמִכַּת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁמַּנְהִיגִים עַצְמָם בִּדְרָכִים כָּאֵלּוּ. וְזֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהַפִילוֹסוֹפְיָה הוּא הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת וְאֵין רַע מִזֶּה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָחוֹק מֵהֶם.


שׁוּב אָמַר: שֶׁגַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁל עַכְשָׁו הֵם גַּם-כֵּן בִּבְחִינַת הִתְעָרְבוּת עִמָּהֶם, כִּי הֵם מַנְהִיגִים בְּבֵיתָם כְּמוֹ מִנְהֲגֵי הַשָּׂרִים וְהָאֲדוֹנִים. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עַכְשָׁו עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מַנְהִיגִים עַכְשָׁו כְּמוֹ שָׂרִים, וְעַל-יְדֵי בְחִינָה זוֹ נֶחְשָׁב גַּם-כֵּן שֶׁהֵם מְעֹרָבִים עִמָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה. אַף-עַל-פִּי שֶׁאוֹמְרִים קְצָת מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְהָעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן תּוֹרָה גְּמוּרָה אֵין יְכוֹלִין לוֹמַר. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִים תּוֹרָה אֵין יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי אֲפִלּוּ נְבוּאָה הוּא גַּם-כֵּן קְטַנָּה מֵהַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה גְּדוֹלָה מִן הַכֹּל וְכוֹלֶלֶת הַכֹּל. וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה, מֵאַחַר שֶׁמַּנְהִיגִים בְּדַרְכֵי הַשָּׂרִים אֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה. וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מַנְהִיגִים עַצְמָם בְּמִנְהָגֵי הַשָּׂרִים. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה, הֵם מֻכְרָחִים עַל-כָּל-פָּנִים לִנְהֹג עַצְמָם בַּמִּנְהָגִים הַנַּ"ל. (כִּי בְּלֹא זֶה בַּמֶּה יִהְיֶה נִכָּר מַעֲלָתָם וַחֲשִׁיבוּתָם מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה. וְהָבֵן?) וְזֶהוּ בְּחִינַת: "מַלְכָּה וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵה'" (איכה ב'):