עָנָה וְאָמַר לִי: וְעִם זֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ], שֶׁיֵּשׁ לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר? הַיְנוּ בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת קְצָת, וְאָמַר, שֶׁכָּל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁלִּי, שֶׁאִם לֹא הָיִיתִי לֹא הָיָה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם. וְהִסְבִּיר לִי הַדָּבָר, שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁכָּל הַסֵּפֶר נַעֲשָׂה עַל יָדִי וְכוּ'. וְאָמַר לִי מְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ מֵעֹצֶם מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה רָאוּי לְךָ לְהַאֲמִין בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ'. וְאָמַר לִי, הֲלֹא נִדְפְּסוּ אֶלֶף סְפָרִים, וְכָל סֵפֶר בָּא לְיַד כַּמָּה אֲנָשִׁים. הַיְנוּ שֶׁרָאוּי לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁזָּכִיתִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בִּזְכוּת כָּזֶה וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל.
גַּם שֶׁלֹּא בְּפָנַי דִּבֵּר עִם כַמָּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר ("טַאקֶע גָּאר") [אָכֵן הַרְבֵּה], וְאָמַר לָהֶם שֶׁרָאוּי לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה, כִּי אִם לֹא הָיִיתִי עוֹסֵק בָּזֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר אֲפִלּוּ עָלֶה אֶחָד מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:
