בַּחֲזִירָתוֹ מִן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הַגָּדוֹל הַלָּבָן הָיוּ לָהֶם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבְבוֹאוֹ לְמִשְׁנָה ב’ פֶּרֶק ה’ דְּסוֹטָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עָתִיד דּוֹר אֶחָד וְכוּ’ נִתְלַהֵב מְאֹד וְהִכָּה כַּף אֶל כַּף וְאָמַר מִי רוֹאֶה כָּמוֹנִי כִּי נִתְגַּלָּה לִי בַּמִּשְׁנָה הַזֹּאת דָּבָר וְלֹא רָצָה לְגַלּוֹת, וְדָבָר אֶחָד גִּלָּה לְהָאִישׁ שֶׁלּוֹ וְכוּ’:
