שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר הָרַב רַבִּי נִיסָן קָאוְלֶיר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְקֹרָבִים שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זַ"ל, לִפְנֵי הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זַ"ל, אֵיךְ שֶׁהָיָה פַּעַם אַחַת לפני הָרַב רַבִּי בָּרוּךְ זַצַ"ל וְרָאָה אוֹתוֹ נֶעֱצָב מְאֹד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֹאת. וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְכָל אֵימַת שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ אֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר שֶׁהוּא אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "עֶר הָאט זִיךְ פַאר קְלָאבִּין צוּא ר' נַחְמֶנֶ'ן" [הוּא בָּחַר עַצְמוֹ אֵצֶל ר' נַחְמָן]: