סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת שֶׁהָיָה לוֹ וְהָיָה חָלוּשׁ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁנִּגְוַע בְּכָל עֵת, וְהָיִינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא חָלוּשׁ מְאֹד וְהָיָה מְיֻסָּר בְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד. וְהָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל גֹּדֶל יִסּוּרָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ סָתַם יָדָיו בְּחָזְקָה וְעָשָׂה אֶגְרוֹף וְנִעְנַע בְּאֶגְרוֹף יָדָיו בְּכֹחַ כְּאוֹמֵר אַף־עַל־פִּי־כֵן כֹּחִי חָזָק בְּקִרְבִּי מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁגַּם בְּעֹצֶם חֲלִישַׁת הַגּוּף, עֲדַיִן כֹּחוֹ חָזָק וְאַמִּיץ, וַעֲדַיִן כֹּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ נִכְנַס אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר וּתְפָסוֹ בְּבִגְדוֹ שֶׁל צֶמֶר וְאָמַר בִּרְמִיזָה אָהּ מֶה חָזָק וְכוּ’:
