שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּשֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו סֵפֶר הָאָלֶף-בֵּית הָרִאשׁוֹן, וּמִפִּיו יִקְרָא אֵלַי מִתּוֹךְ כְּתָבָיו וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ, וְנִמְשַׁךְ הַדָּבָר זְמַן רַב. כִּי בִּתְחִלָּה כָּתַבְתִּי לְפָנָיו קְצָת בְּעֶרֶךְ חֲצִי בּוֹיגְן [גִּלְיוֹן], וְאַחַר-כָּךְ לֹא נִזְדַּמֵּן פְּנַאי לִכְתֹּב לְפָנָיו, וְנִמְשַׁךְ בְּעֶרֶךְ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וְאָז כָּתַבְתִּי לְפָנָיו עוֹד מְעַט. אַחַר-כָּךְ נִתְבַּטֵּל הַדָּבָר לְעֵרֶךְ שְׁתֵּי שָׁנִים. וּפַעַם אֶחָד קֹדֶם חֲנֻכָּה נִתְעַכַּבְתִּי בִּבְּרֶסְלֶב בְּעֶרֶךְ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת אֶצְלוֹ וְאָז כָּתַבְתִּי לְפָנָיו כָּל הָאָלֶף-בֵּית. וְאָז כָּתַבְתִּי לְפָנָיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפִים, עַד שֶׁנִּגְמַר בִּשְׁלֵמוּת תְּהִלָּה לָאֵל. וְהָיָה כָּבֵד הַדָּבָר עָלָיו מְאֹד, אַךְ מֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל מָסַר נַפְשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זְכוּת וְטוֹבָה לְהַכְּלָל. וּפַעַם אַחַת כָּתַבְתִּי לְפָנָיו כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְאַחַר-כָּךְ לְעֵת עֶרֶב עָנָה וְאָמַר: בּוֹא לְחֶשְׁבּוֹן עִמִּי עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם מֶה עָשִׂינוּ בּוֹ. וְאָמַר: הֲלֹא הִתְפַּלַּלְנוּ וְגַם לָמַדְנוּ מְעַט וְאַחַר-כָּךְ כָּתַבְנוּ. וְגַם זֶה הוּא לִמּוּד, הַיְנוּ מַה שֶּׁכּוֹתְבִין דִּבְרֵי תוֹרָה נֶחְשָׁב גַּם-כֵּן לְלִמּוּד. וְאָמַר אָז: כָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֲנִי חָפֵץ מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ וּלְגָמְרוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד דַּיְקָא, וְלֹא לְהַשְׁהוֹתוֹ לִזְמַן אַחֵר. וְאָמַר: אִם הָיָה אֶפְשָׁר לִגְמֹר כְּתִיבַת סֵפֶר הָאָלֶף-בֵּית בְּיוֹם אֶחָד הָיִיתִי חָפֵץ מְאֹד בָּזֶה.


וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ כַּמָּה שִׂיחוֹת הַצְּרִיכִים מְאֹד אֵיךְ הָיָה זָרִיז בְּכָל דָּבָר וְדָבָר הַצָּרִיךְ וּמֻכְרָח שֶׁהָיָה מִזְדָּרֵז מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיַּד בְּלִי עִכּוּב, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי חֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבַלְבֵּל בָּזֶה אַחַר-כָּךְ, כִּי אִם לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מִיָּד לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם יַעֲשֵׂהוּ עוֹד לְעוֹלָם. כִּי אַחַר-כָּךְ לֹא הָיָה רוֹצֶה עוֹד לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ עוֹד כְּלָל בָּזֶה. כִּי מֹחוֹ הָיָה דָּבוּק תָּמִיד בַּמֶּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. עַל-כֵּן הָיָה חָפֵץ בְּכָל דָּבָר הַמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי חֹל לַעֲשׂוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלִי עִכּוּב כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לִלְמֹד אוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהִגִּיעַ אֵלָיו עֵסֶק שֶׁהָיָה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הָעֵסֶק לֹא הָיָה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מַמָּשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן, מֵאַחַר שֶׁמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, הָיָה רָגִיל עַל-פִּי רֹב לִפְטֹר עַצְמוֹ מִקֹדֶם לַעֲשׂוֹת בִּזְרִיזוּת מִיָּד מַה שֶּׁצָּרִיךְ וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה אַחַר-כָּךְ. אַךְ אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מִיָּד לֹא הָיָה מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה. רַק אִם הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ אַחַר-כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ אוֹ לִזְמַן אַחֵר הָיָה עוֹשֵׂהוּ, וְאִם לָאו לָאו. וְלֹא הָיָה טָרוּד וּמְבֻלְבָּל כְּלָל לְעוֹלָם בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ בִּכְתָב כְּלָל: