וְהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד (ר’ לִיפָּא) שֶׁהָיָה מְקֹרָב וְנִתְרַחֵק, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו בְּחֹל־הַמּוֹעֵד פֶּסַח תקס"ט. עָנָה וְאָמַר אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, אִם הוּא מְקֹרָב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ (וְאִם לֹא הָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר).
הַדְּרָכִים מְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (אֵיכָה א) עַל פָּסוּק דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, שֶׁהֵם מִתְאַבְּלִים עַל שֶׁפָּסְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם. וְכֵן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נוֹסְעִים וְהוֹלְכִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְסָק אֶחָד מֵהֶם וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ, אֲזַי גַּם הַדְּרָכִים מִתְאַבְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם. כִּי הַדְּרָכִים תְּאֵבִים שֶׁיִּסַּע עוֹד אֶחָד עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. תָּמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ מַשְׁלִיכִים חֲבוּרָה אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה כָּזוֹ מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי ה’ כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הִפְסַדְתָּ מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ, וְאִם הָיִיתָ עוֹבֵד הַשֵּׁם כָּרָאוּי, הֲלֹא טוֹב הָיָה אִם הָיִיתָ מַטִּיל הָעַבְדוּת וְהַיַּהֲדוּת שֶׁלְּךָ גַּם־כֵּן לְתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים. וְהָיוּ אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם וּלְהַצְלִיחַ עַל־יְדֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלְּךָ, וְיָתֵר מִזֶּה לְהַגִּיד לְךָ מָה אֲנִי, וּמַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְךָ. אִם תִּסַּע מֵעַתָּה אָז תִּתְחָרֵט עַל הֶעָבָר:
