שני, י"ג טבת התשפ"ה

לְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עָלָיו שֶׁהָיוּ מַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה. עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת: הֲלֹא עַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁמַּקְשִׁים עָלֵינוּ יֵשׁ לָנוּ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת. כִּי הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ הוּא רַק עַל-יְדֵי קֻשְׁיוֹת. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג') וְהִקְשׁוּ: "בִּימִינָהּ אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא עֹשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא?". וְהֵשִׁיבוּ: "כָּל-שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (שבת ס"ג). נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיָא דַּיְקָא נִמְשַׁךְ הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים הַמַּיְמִינִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. כִּי אִם לֹא הָיוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מַקְשִׁים קֻשְׁיָא, זוֹ לֹא הָיָה שׁוּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד לְהַצַּדִּיקִים כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁבִּימִינָהּ הִיא רַק אֹרֶךְ יָמִים. אֲבָל עַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ: "אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא עֹשֶׁר לֵיכָּא?" עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשַׁךְ הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁתֵּרְצוּ שָׁם: "כָּל-שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד". נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת דַּיְקָא יֵשׁ לְהַצַּדִּיקִים פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים עַל-יְדֵי קֻשְׁיוֹת: