פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבַּת-נַחֲמוּ תקס"ט, וְהוֹלִיכוּ מֵת לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ, וְהָיוּ הוֹלְכִין אַחֲרָיו וּבוֹכִין וּמַסְפִּידִין עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. עָנָה וְאָמַר: "דֶער מֵת קֶער לַאכְן", הַמֵּת מִסְּתָמָא שׂוֹחֵק בְּלִבּוֹ עַל שֶׁבּוֹכִין אַחֲרָיו. כִּי בּוֹכִין עַל שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אוֹמְרִים לוֹ: הֲלֹא טוֹב אִם הָיִיתָ מַאֲרִיךְ עוֹד יָמִים בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסָבַלְתָּ עוֹד צָרוֹת רַבּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם וְהָיְתָה לְךָ עוֹד מְרִירוּת הָעוֹלָם ("אַמֶער וָואלְסְט נָאךְ פַאר שְׁוַוארְצְט גִיוָוארְן אוֹיף דֶער וֶועלְט"). שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ מִיִּסּוּרִים, כִּי לֹא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא יִסְבֹּל שׁוּם צַעַר גֵּיהִנָּם וְחִבּוּט הַקֶּבֶר, וְאִם כֵּן גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים. הֵשִׁיב: עַל-כָּל-פָּנִים עַתָּה יִהְיֶה הַקֵּץ וְהַגְּמָר מֵהַיִּסּוּרִים וְצַעֲרוֹ. כִּי יִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל וְאַחַר-כָּךְ יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁפָּעַל בְּזֶה הָעוֹלָם אֵיזֶה שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא יֵשׁ גִּלְגּוּלִים, וְאוּלַי יִצְטָרֵךְ לוֹ לְהִתְגַּלְגֵּל עוֹד פַּעַם אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאִם-כֵּן מַה פָּעַל בַּמֶּה שֶׁנִּפְטַר עַכְשָׁו מִצָּרוֹת עוֹלָם הַזֶּה. הֵשִׁיב: אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְעֹן שָׁם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְגַּלְגֵּל וְלֵילֵךְ עוֹד הַפַּעַם בְּזֶה הָעוֹלָם. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: וְכִי יוֹעִיל זֶה מַה שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהִתְגַּלְגֵּל. הֵשִׁיב: בְּוַדַּאי יוֹעִיל, אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִטְעֹן: עֲשׂוּ עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצוּ כָּאן וַעֲשׂוּ עִמִּי הַגְּמָר וְהַסּוֹף כָּאן כִּרְצוֹנְכֶם, רַק בְּזֶה הָעוֹלָם אַל אֶחֱזֹר עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם (וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "עֶקְט מִיט מִיר דָּא"). בְּוַדַּאי יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת. וְכָפַלְתִּי וְשָׁנִיתִי בְּדַבְּרִי עִמּוֹ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים אִם יוֹעִיל זֹאת, וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִטְעֹן כָּךְ.
וְלָקַחְתִּי זֹאת בְּדַעְתִּי הֵיטֵב, וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְּמחִי לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב, אוּלַי אֶזְכֶּה לִזְכֹּר זֹאת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי לִטְעֹן כָּךְ לִפְנֵי הַבֵּית-דִּין שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעַן אוּכַל לְהִנָּצֵל מִגִּלְגּוּלִים. כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִמִּי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-כָּל-פָּנִים טוֹב יוֹתֵר מִלְּהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם, וְלִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַף ק"ט:):
בְּאוֹתוֹ הָעֵת הַנַּ"ל שֶׁעָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּיּוֹם הַנַּ"ל, אָז צִוָּה עָלַי לַחֲזֹר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר בַּחֹרֶף הֶעָבַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק סֶגַ"ל חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע. דְהַיְנוּ הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: "יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים" וְכוּ' (לקוטי תנינא סימן ל"ב). וְצִוָּה עָלַי לַחֲזֹר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה הַזֹאת לִפְנֵי הַנַּ"ל בְּעוֹדֵינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו. וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְאָמַרְתִּי כָּל הַתּוֹרָה הַזֹאת לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק הַנַּ"ל וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם, וְהַכֹּל הָיָה בְּפָנָיו. אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר: "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ" (משלי ד'), הֲנִמְצָא כָּזֶה עוֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִישׁ אֲשֶׁר יְסַלְסֵל וִיחַפֵּשׂ כָּל כָּךְ בְּהַתּוֹרָה כָּמוֹנִי. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים נְעִימִים וְצַחִים, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:
