חמישי, כ"ג טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת יָשַׁב יַחַד עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד מִטֶּירָאוִיצֶע, כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, וְתָפַס בִּזְקָנוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד הַנַּ"ל בְּדֶרֶךְ חִבָּה וְאָמַר לוֹ חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם


(אָמַר הַמַּעְתִּיק אַל תִּתְפַּלֵּא כִּי הֲלֹא הָיוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ’ וְכוּ’ כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה. וּבִפְשִׁיטוּת יֵשׁ לוֹמַר דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁחִדּוּשׁ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה, וּבְאֹפֶן כָּזֶה, וּבְהִתְגַּלּוּת כָּזֶה בְּהַעֲלָמָה כָּזֹאת וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם):