שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּתְמְהוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְיֹאמְרוּ אֶחָד לַחֲבֵרוֹ הַאַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת ר’ נַחְמָן, אַתָּה הָיִיתָ בְּבֵיתוֹ, אַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֶת זֶה אוֹ אֶת זֶה וְיִהְיֶה פֶּלֶא גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁזָּכָה אָדָם לְהַכִּיר אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר אֶת אֲנָשָׁיו יִהְיֶה גַּם־כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל. (כִּי כָּל כָּךְ יִגְדַּל שְׁמוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הָאֲמִתִּי וְיֵדְעוּ הַכֹּל אֲמִתַּת הַפְלָגַת גְּדֻלָּתוֹ הָעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף עַד שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ בְּעֵינֵיהֶם מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּירוֹ וְכוּ’ כַּנַּ"ל). שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יִלְמוֹד תּוֹרָה וְכוּ’ (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: עַיֵּן בְּאִגֶּרֶת הַבַּעל־שֵׁם־טוֹב הַנִּדְפַס בְּסוֹף סֵפֶר "פּוֹרַת יוֹסֵף" מוּבָא שָׁם שֶׁמָּשִׁיחַ יִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הַשִּׁבְעָה רוֹעִים):
