אָמַר לְאֶחָד עַל מַה שֶּׁסִּפֵּר לְפָנָיו שֶׁהָיָה מֻרְגָּל בַּעֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלָן, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה בְּיַד עַצְמוֹ לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלַּעֲשׂוֹתָם. הֵשִׁיב לוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת, לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַצְמוֹ יַחַד בְּהִתְקַשְּׁרוּת חָזָק, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִנָּצֵל. וְלֹא בֵּאֵר הָעִנְיָן. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֶפְשָׁר לְהָבִין הָעִנְיָן קְצָת וְהִיא עֵצָה נִפְלָאָה עַד לִמְאֹד (וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ו'):
