שבת, י"א טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זַ"ל שֶׁאָמַר: אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, אַף-עַל-פִּי-כֵן טוֹב לוֹ מְאֹד מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק. וְעַל זֶה הִזְהִיר הַתַּנָּא: "וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ" (אבות ב'), שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא רָשָׁע חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִהְיֶה רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמוֹ, רַק הוּא גַּם הוּא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה אַחֲרִית וְתִקְוָה עַל-כָּל-פָּנִים: