פַּעַם אַחַת סִפֵּר שֶׁזֶּה סָמוּךְ הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט עִם הַשַּׁ"ךְ וְהַסְּמַ"ע וְלָמַד בִּזְמַן מוּעָט עַד סִימָן צ"א שֶׁהוּא בְּעֵרֶךְ מָאתַיִם דַּפִּין וְאָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר כָּל סָעִיף קָטָן מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. וְאָז הָיָה לְפָנָיו רַב אֶחָד וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁאֵלוֹת וְדִינִים וְלֹא יָדַע אוֹתוֹ הָרַב לַהֲשִׁיבוֹ. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה לְפָנָיו דָּאקְטֶיר אֶחָד וְדִבֵּר עִמּוֹ וְלֹא יָדַע גַּם־כֵּן כְּלָל. וְאָמַר אֵיךְ לוֹקְחִין שֶׁיִּתְגַלֶּה וְכוּ’ שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ מִלְּחַדֵּשׁ בַּנִּסְתָּר. וְאֵינִי זוֹכֵר כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְכַמָּה פְּעָמִים סִפֵּר עִם אֲנָשִׁים מִכַּמָּה דִּינִים מֵהָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים בְּעַל־פֶּה, וְהָיָה בָּקִי בְּכָל הַדִּינִים בִּבְקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּמַד אוֹתוֹ הַפּוֹסֵק בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ נֶגֶד בְּקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי תָּמִיד נִתְבַּטְּלוּ לְפָנָיו כָּל הַלּוֹמְדִים שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בִּבְקִיאוּת הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים.
גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אִם הָיִיתִי אוֹמֵר פְּשָׁטִים בגמפ"ת [בְּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י תּוֹסְפוֹת] הָיוּ כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים מֻנָּחִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי, אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי חֵשֶׁק לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן שמג) שֶׁאָמַר שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ וְכוּ’ וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן הֵיטֵב בִּדְבָרָיו יוּכַל לְהָבִין מֵאֵלָיו עֹצֶם גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית:
