בְּעֵת שֶׁנָּסַע מֵעִיר אַחַת, בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר שָׁם אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב אֵלָיו קְצָת, כִּי לֹא הָיָה נוֹסֵעַ אֵלָיו לִבְּרֶסְלֶב כְּלָל, רַק בִּזְלַאטִיפָּלֶע הָיָה מְקֹרָב אֵלָיו מְעַט. וְזֶה הָאִישׁ שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הָעִיר הַנַּ"ל הִנִּיחַ שָׁם שֵׁם טוֹב מְאֹד. אָז אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: הֲלֹא גַּם מִי שֶׁנּוֹגֵעַ (נ"א: שֶּׁנָּגַע) בִּי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה אֵין לְשַׁעֵר מַעֲלָתוֹ. כִּי הֲלֹא זֶה הָאִישׁ לֹא הָיָה מְקֹרָב אֵלַי כָּל כָּךְ כִּי-אִם מְעַט דִּמְעַט, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יוֹדְעִים וּמְבִינִים כִּי לֹא נָסַע אֵלַי כְּלָל. אַף-עַל-פִּי-כֵן, הַרְאִיתֶם גֹדֶל הַשֵּׁם טוֹב שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו, וְהַכֹּל מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ שֶׁהָיָה זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד סוֹף הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּשְׁאָר שְׁבָחִים נָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּי מְעַט, מַה יְקָרָה מַעֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:
