שני, כ"ד אדר התשפ"ה

נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל


בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נָסַע לְקַאמֶינִיץ כַּמְבֹאָר כְּבָר בַּסֵּפֶר הַנִּדְפַּס (שִׁבְחֵי הָרַ"ן) . וּבִנְסִיעָתוֹ לְקַאמֶינִיץ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן יֵשׁ לְפָנַי נְסִיעָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן, וְשָׂחַק רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵיךְ נוֹסְעִים אִם אֵין יוֹדְעִים לְהֵיכָן נוֹסְעִים, וְהֵשִׁיב לוֹ בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ. וְהָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהֵכִין עֲגָלָה וְסוּסִים וְכָל צָרְכֵי הַנְּסִיעָה וְנָסַע עִמּוֹ. וּבִנְסִיעָתוֹ עִמּוֹ בִּקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. שֶׁיִּסַּע דֶּרֶךְ כְּפַר וָואלְחָיוֶועץ. וְקִבֵּל שָׁם עוֹד אִישׁ אֶחָד וְנָסַע אִישׁ אֶחָד מִשָּׁם גַּם־כֵּן עִמָּהֶם, עַד שֶׁבָּאוּ לְמֶעזְ’בּוּז’. וַעֲדַיִן לֹא יָדְעוּ לְהֵיכָן נוֹסְעִים. וּבְבוֹאוֹ לְמֶעזִ’בּוּזּ’ לְבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ הַצַּדִּיקִים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְשָׂמְחוּ עַל בִּיאָתוֹ מְאֹד, עָנְתָה אִמּוֹ זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה וְאָמְרָה לוֹ בְּנִי מָתַי תֵּלֵךְ לִזְקֵנְךָ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַיְנוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אִם זְקֵנִי רוֹצֶה לֵרָאוֹת עִמִּי יָבוֹא לְכָאן. אַחַר־כָּךְ בַּלַּיְלָה שָׁכַב לִישֹׁן וּבַבֹּקֶר עָמְדָה אִמּוֹ וּבָאַתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ הֲלֹא זְקֵנְךָ כְּבָר הָיָה אֶצְלְךָ וּמָתַי תֵּלֵךְ אֵלָיו הַיְנוּ עַל קִבְרוֹ הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַכְשָׁו לֹא אֶהְיֶה עַל קִבְרוֹ בַּחֲזִירָתִי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶהְיֶה עַל קִבְרוֹ. וְכֵן הָיָה.


וְקֹדֶם שֶׁבָּא לְמֶעזִ’בּוּזּ’ נָפַל רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וּבָא לְמֶעזְ’בּוּז’ בְּחוֹלַאַת חָזָק מְאֹד וְהֻכְרַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ שָׁם בְּמֶזְ’בּוּז’, וְלֹא נָסַע עִמּוֹ לְקַאמֶינִיץ. וּכְשֶׁהָלַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְטֹר מִמֶּנּוּ וְלִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ, לֹא רָצָה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהַנִּיחוֹ עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל דִּבּוּרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּוַדַּאי בַּחֲזִירָתוֹ יִמְצָאֶנּוּ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְכֵן הֲוָה.


וְגַם קֹדֶם שֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲתוּכַל לִסַּע עִמִּי וְאָמַר לוֹ שֶׁבְּנְסִיעָתוֹ יִתְמַהְמַהּ אוֹ שָׁבוּעַ אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ רֶבַע שָׁנָה אוֹ חֲצִי שָׁנָה אוֹ שָׁנָה תְּמִימָה, וּבִתְחִלָּה שָׁתַק רַבִּי שִׁמְעוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ בֶּאֱמֶת אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁיַּפְקִיר הַכֹּל וְיִּסַּע עִמּוֹ, אֲפִלּוּ אִם יִתְמַהֲמַהּ כַּמָּה. וְנָסַע עִמּוֹ כַּנַּ"ל.


וּבְמֶזְ’בּוּז’ כְּשֶׁנִּפְטַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִמֶּנּוּ קֹדֶם נְסִיעָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְוַי וְעָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מָתַי אֶתְרָאֶה פָּנִים עִמָּכֶם כִּי הֲלֹא תּוּכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהּ בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה יִתְמַהֲמַהּ, אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִתְמַהֲמַהּ. כִּי־אִם שְׁמוֹנָה יָמִים אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים לֹא יוֹתֵר. שָׁאַל לוֹ הֲלֹא אֲמַרְתֶּם בְּבֵיתְכֶם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים כַּמָּה תִּתְמַהְמְהוּ בַּדֶּרֶךְ. הֵשִׁיב לוֹ: בֶּאֱמֶת בְּבֵיתִי לֹא יָדַעְתִּי, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ, וְלֹא אֶתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה כִּי־אִם כַּנַּ"ל, כִּי בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה אֶצְלִי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָז הוֹדִיעַ לִי לְהֵיכָן לִנְסֹעַ, הַיְנוּ לְקַאמֶינִיץ. וְנָסַע מִיָּד לְקַאמֶינִיץ, וּמַה שֶּׁעָשָׂה שָׁם נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי, וַעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן: