שבת, י"א טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת אָמַר כְּמַתְמִיהַּ: אֵצֶל הָעוֹלָם הַכֹּל שָׁוִין סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים? וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל וְעָצוּם בֵּין סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבֵין סֵפֶר הַתִּקּוּנִים. אַף-עַל-פִּי שֶׁסֵּפֶר הַזֹּהַר הוּא קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ שׁוּם עֵרֶךְ נֶגֶד קְדֻשַּׁת וְסוֹדוֹת שֶׁל סֵפֶר הַתִּקּוּנִים: