אַחַר פֶּסַח תקס"ה סִפֵּר עִמָּנוּ, וְאָמַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַכְשָׁו שְׁנֵי דְּבָרִים, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְאָמְרָם כִּי נִרְאִים כִּפְשׁוּטִים. כִּי גַּם פְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא כָּךְ לִכְאוֹרָה, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן נוֹדַע לוֹ עַכְשָׁו אֵלּוּ הַדְּבָרִים.
הַיְנוּ כִּי נוֹדַע לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת כח:): אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם. וְלֹא אָמַר כְּלוּם רַק דָּחַק בַּתֵּבוֹת "שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם" וְלֹא בֵּאֵר כְּלוּם מַה נּוֹדַע לוֹ בָּזֶה, כִּי כְּבָר הִקְדִּים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָאֵר בִּדְבָרִים כִּי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר כָּךְ. אַךְ עַל־פִּי־כֵן רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ זֶה הַסּוֹד.
וְהַשֵּׁנִי נוֹדַע לוֹ מַה שֶּׁאִיתָא (בְּחִינַת עוֹלָם לג) תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, אֲשֶׁר לֹא נֵדַע מַמָּשׁ. (וְלֹא בֵּאֵר גַּם־כֵּן כְּלוּם רַק דָּחַק גַּם־כֵּן הַתֵּבוֹת אֲשֶׁר לֹא נֵדַע לֹא נֵדַע מַמָּשׁ) וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר כָּךְ. אַף־עַל־פִּי־כֵן רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לִי זֶה הַדָּבָר שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא אֲשֶׁר לֹא נֵדַע לֹא נֵדַע מַמָּשׁ. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו יוֹדֵעַ שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא אֲשֶׁר לֹא נֵדַע לֹא נֵדַע מַמָּשׁ, אִם־כֵּן הוּא יוֹדֵעַ מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי הֲלֹא כְּבָר נִדְמָה לִי שֶׁאֲנִי אֵצֶל זֶה הַתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ הָיִיתִי רָחוֹק מִזֶּה הַתַּכְלִית (וְאָמַר אָז בִּלְשׁוֹן גְּנַאי עַל עַצְמוֹ, כִּי הֶחֱזִיק עַכְשָׁו לִכְסִילוּת זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל זְמַן הַקּוֹדֵם שֶׁנִּדְמֶה לוֹ אָז שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע). כִּי עַכְשָׁו נוֹדַע לִי שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע מַמָּשׁ. וְדָבָר זֶה גַּם־כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְאָמְרוֹ וּלְבָאֲרוֹ כִּי נִרְאֶה כִּפְשׁוּטוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ זֹאת, וְכֵן הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן:
