רביעי, כ"ו אדר התשפ"ה

הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים אַחַר הַתּוֹרָה וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ז’ הַמַּתְחִילִין וְזֶה בְּחִינַת קְבוּרַת מֹשֶׁה וְכוּ’, אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לִפְנֵי אַנְשֵׁי שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת אֲחֵרִים, הַיְנוּ לִפְנֵי עֶלְיוֹנִים כִּי יֵשׁ אַנְשֵׁי שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת אֲחֵרִים שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם גַּם־כֵּן תּוֹרָה. וּמוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר לְפָנֵינוּ תּוֹרָה עוֹמְדִים שָׁם מִי שֶׁעוֹמְדִים, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם גַּם־כֵּן מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר לְפָנֵינוּ. אֲבָל בְּוַדַּאי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר הַרְבֵּה וּמְעַט דִּמְעַט מֵאוֹתָן הַדְּבָרִים אָמַר לְפָנֵינוּ בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא וְלֹא בֵּאֵר אוֹתָם כְּלָל, וְהֵן הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים שָׁם אַחַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל: