עָנָה וְאָמַר: זֹאת הוּא קִנְאָה גְּדוֹלָה בְּוַדַּאי, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה שָׁנִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וְלֹא יָנוּחַ כְּלָל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְסוֹבֵל כַּמָּה צָרוֹת וְיִסּוּרִין, וְאַחַר-כָּךְ בָּא רַךְ בְּשָׁנִים וְהִשִּׂיג בִּמְעַט זְמַן כָּל הַהַשָּׂגָה וְהַמַּדְרֵגָה שֶׁזָּכָה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁעָבַד כַּמָּה שָׁנִים. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי בּוּן עֲבִיד לְשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מַה שֶׁעֲבִיד תַּנָּא אַחֵר בְּכַמָּה שָׁנִים (שיר השירים רבה פרשה ה' אות ח'). (וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כַּוָּנַת הַדְּבָרִים. כִּי מִקֹדֶם אָמַר שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה פִּתְאוֹם נַעֲשָׂה צַדִּיק גָּדוֹל בְּלִי יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וַעֲבוֹדוֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בֶּן צַדִּיק וּבֶן גְּדוֹלִים. וְסִפֵּר מָשָׁל נָאֶה עַל מְפֻרְסָם אֶחָד רַךְ בְּשָׁנִים שֶׁנִּתְפַּרְסֵם פִּתְאוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל. הַמָּשָׁל הָיָה מֵעִנְיַן הָאִישׁ שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּוָואלִיחַאי אֵצֶל הַיֶּעדְנִירַאל שֶׁגִּדְּלוֹ פִּתְאוֹם, וְכַוָּנָתוֹ הָיָה לְהַכְעִיס לְהָאֲחֵרִים שֶׁהָיָה לָהֶם גְּדֻלָּה יְתֵרָה וְכוּ'):
