וּפַּעַם אַחַת הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ, וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר אָז מֵעִנְיַן מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, וְהָיָה מַפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַהַנְהָגָה זוֹ. וְאָמַר: שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת לַאֲנָשִׁים שֶׁיִּנְהֲגוּ הַנְהָגָה זוֹ כִּי-אִם שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם יוֹתֵר. אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיוּ צְרִיכִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל הַיּוֹם הִתְבּוֹדְדוּת (נ"א: הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת כָּל הַיּוֹם בְּהִתְבּוֹדְדוּת). וְדִבֵּר אָז מְאֹד מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה, וְכַמָּה שִׂיחוֹת נָאוֹת וְיָפוֹת נִשְׁמַע אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעִנְיַן מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת הָעוֹלָה עַל הַכֹּל. וְאָמַר אָז: הֲלֹא יְכוֹלִים לִלְחֹשׁ עַל קְנֵי שְׂרֵפָה שֶׁקּוֹרִין "בִּיקְס" [רוֹבֶה] שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מוֹרָה ("מֶען קָאן פַארְשְׁפְּרֶעכְן אַ בִּיקְס זִי זָאל נִיט שִׁיסְן"). כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ כָּל הַיּוֹם, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּזֶה:
