שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר בִּקְרִימִינְטְשַׁאק עוֹד יֹאמְרוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים "מֶען וֶועט אַמָאהל זָאגְן אַיי אִיז דָאס גִוֶוען אַ ר’ נַחְמָן" [אַיי, הָיָה כָּזֶה ר’ נַחְמָן] כִּי יִתְגַּעְגְּעוּ מְאֹד אַחֲרַי.


גַּם אָמַר שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל עַל שֶׁחָלְקוּ עָלָיו, וְיֹאמְרוּ בְּדֶרֶךְ תְּמִיָּהּ עַל זֶה הָיוּ חוֹלְקִים בִּתְמִיהָה.


גַּם אָמַר שֶׁכְּשֶׁיַּחְלוֹקוּ עַל אֶחָד יֹאמְרוּ הֲלֹא גַּם עָלָיו הָיוּ חוֹלְקִים, כְּלוֹמַר עַל־כֵּן אֵין רְאָיָה מִן מַחֲלֹקֶת: