שני, י"ב חשון התשפ"ו

בָּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּאוּמֶין אָמַר לְר’ נַפְתָּלִי מִי יוֹדֵעַ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ פֹּה בְּאוּמֶין שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים עַכְשָׁו לְהִתְעָכֵּב בְּכָאן כָּל כָּךְ. כִּי הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִכָּאן כִּי תָּפְסוּ אוֹתָנוּ לְכָאן וְאֵין רוֹצִים לְהַנִּיחַ אוֹתָנוּ מִפֹּה: